דיני עבודה – בית משפט בהרכב ייחודי

מי שדן היום ואוכף את תחום דיני עבודה הוא בית משפט לענייני עבודה. זהו בית משפט שהוא ייחודי בהרכבו ושונה מההרכב של בתי משפט אחרים. הוא שונה גם בשמו ונקרא בית הדין לעבודה. עצם הקמתו של בית הדין הזה הוא מכוח החוק הנקרא: חוק בית הדין לעבודה והוא מהווה ערכאה משפטית שתחת תחום השפיטה שלה נמצאים כל תחומי העבודה ותחומים הקשורים לאובדן יכולת העבודה במסגרת הביטוח הלאומי.

תחומי האחריות של דיני עבודה

דיני עבודה מתייחסים לכל תביעה שתוגש בבית משפט הקשורה ליחסי עובד מעביד כבר בשלב של המשא ומתן בזמן קבלה לעבודה. בכל תביעה הקשורה ליחסי העבודה במשק, איגודי עובדים, סכסוכי עבודה של ועדים במקומות עבודה, צווי מניעה לשביתה, דינים הקשורים לערעורים על החלטות של המוסד לביטוח לאומי ודינים הקשורים לעבירות פליליות בעבודה.

הרכב מיוחד

הרכב השופטים שיושב ודן בתביעות המוגשות הוא הרכב מיוחד. ישנו את השופט שמונה על ידי ועדת השופטים הרגילה, ישנו נציג ציבור המייצג את העובדים וישנו נציג ציבור המייצג את המעסיקים בשוק. אומנם מי שבקיא בתחום דיני משפחה הוא השופט שממונה על ידי משרד המשפטים אך הנציגים האחרים הם בעלי ידע וניסיון מקצועי מעולם העבודה ומביאים את ניסיונם לתוך אולם בית המשפט.

מתי אפשר לפנות לבית הדין לעבודה?

מדינת ישראל קבעה  דינים הקשורים לעבודה והקימה את בית הדין לעבודה לדון במצבים הקשורים לדינים אלו. זה קורה במקרים הבאים:

• שבירת החוזה בין המעביד לעובד ואי קיום התנאים שנחתמו בחוזה.
• הגנה על העובד ושמירה כל כבודו כאדם – דינים הנקראים חוק המגן על העובד.
• הסכמים קיבוציים של איגודי עובדים, סכסוכי עבודה, חופש התאגדות של ועדים במקומות עבודה והזכות לשביתה – כל אלו נדונים בבית הדין לעבודה.

פניית אדם פרטי לבית הדין לעבודה

המקרים בהם אדם פרטי פונה לבית הדין לעבודה הם בעיקר כאשר החוזה האישי בין אדם שהוא העובד לבין המעביד. החוזה האישי הוא בעצם ההתחייבות החוזית של המעביד על התשלום לעובד בעבור עבודתו. כשיש הפרה של החוזה העובד יכול לפנות לבית הדין לעבודה.