דיני משפחה –  בית משפט לענייני משפחה

בית משפט לענייני משפחה הוא בית המשפט במדינת ישראל הממונה על תביעות הקשורות לענייני משפחה. לפני היווסדו של בית משפט לענייני משפחה בשנות התשעים, תביעות בנושאים הקשורים למשפחה הוגשו לבית משפט השלום. כך היה ששופט היה צריך להיות בקיא גם בדיני פלילים וגם בקיא בתחום דיני משפחה. כאמור, בשנות התשעים הוקם בית משפט לענייני משפחה כבית משפט אזרחי הדן בסוגיות הקשורות למשפחה.

תחום דיני משפחה בישראל

כשאנחנו מדברים על דיני משפחה במדינת ישראל אנחנו מדברים בעיקר על דינים הקשורים לתביעות גירושין. אך דינים הקשורים למשפחה מקיפים את מעגל החיים המשפחתי. בית משפט לענייני משפחה דן בתביעות הקשורות לדברים הבאים:

• גירושין: הסכמי גירושין, משמורת וסדרי ראיה.
• מינוי אפוטרופוס: אדם הממונה להחליט בענייני גוף ורכוש על אדם אחר שאינו כשיר לעשות זאת.
• הוצאת צו הגנה: במסגרת החוק למניעת אלימות במשפחה, שהוא אחד מדיני המשפחה החשובים, רשאי בית משפט לענייני משפחה להרחיק בן משפחה מביתו בעקבות אלימות שלו כלפי בני משפחה אחרים.
• ירושות: הוצאת צווי קיום ירושות.

מרוץ סמכויות

אם נחזור לדבר על נושא הגירושין, בין הדברים שיעלו לנו הוא הנושא של בית הדין הרבני. כדי לצור סדר כלשהוא נאמר כי מי שיהודי יכול להתגרש, לערוך את טקס הגירושין עצמו רק בבית הדין הרבני. כמו כן מי שמוסלמי יכול להתגרש בבית הדין השרעי ובדומה גם לנוצרים ולדרוזים. אבל על פי דיני המשפחה בישראל, את הסכם הגירושין הנוגע לחלוקת הרכוש, משמורת וסדרי ראיה אפשר לערוך בבית משפט לענייני משפחה. זאת אומרת שערכאה המשפטית בה תוגש התביעה הראשונה בנושא הסכם הגירושין, אם בבית משפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני, שם ידונו בתביעה. בשל כך זה נקרא מרוץ. הראשון שיגיע לערכאה המשפטית שיבחר, שם ידונו בתביעותיו בנושא הגירושין.

התערבות של המדינה בענייני המשפחה

שהמחוקק הישראלי חוקק דינים בענייני המשפחה בישראל הוא בעצם יוצר מצב בו המדינה מתערבת בפרטיות של המשפחה, במרקם העדין של כל משפחה ומשפחה. זהו מצב מורכב הדורש מומחיות מיוחדת של שופטים לכך, כפי שקיימים בבתי משפט לענייני משפחה.